יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

השמד עולמות מיד - שאל אותי כיצד!

זוכרים את הקדימון להרצאת השמדת העולמות שהעברתי בפסטיבל אייקון בסוכות?
מאז הוזמנתי על ידי קבוצה בשם "WIZE - חכמים בלילה", להעביר את אותה ההרצאה (בשינויים קלים מאד), בפאב צפוף (לא רואים אבל הרצפה מרוצפת בקהל...), והכי חשוב - הפעם היא הוקלטה בוידאו להנאתכם:

רשימה של הרצאות נוספות שלי מופיעה כאן.


יום רביעי, 14 בדצמבר 2011

פובוס-גרונט: תחילת הסוף

עכשיו זה סופי - במכתב שנשלח על ידי הנהלת המכון לחקר החלל ברוסיה, לתפוצה של כל מי שהיתה לו יד ורגל במשימת פובוס-גרונט ובניסיונות השיקום שלה, מוצהר במפורש (סופסוף) שהמשימה נכשלה, וכל שנותר הוא להתכונן לכניסה לאטמוספירת כדור הארץ.
כמו כן מונה צוות חקירה לבחינת נסיבות התקלה, שמנעה את הפעלת המנועים שהיו אמורים לקחת את החללית למסלול הגעה למאדים, נסיבות שעדיין לא התבררו.
על פי המכתב, ישנה פעילות ברוסקוסמוס (סוכנות החלל הרוסית) לניתוח תרחישי התפרקות החללית באטמוספירה, וזיהוי החלקים שעלולים להגיע לקרקע, במידה וישנם כאלה.

במכתב מופיעה גם התייחסות למשימות עתידיות של רוסקוסמוס לחקר מערכת השמש: שתי משימות לירח, ותחילת מגעים עם נאס"א ועם ESA (סוכנות החלל האירופאית) לשיתוף פעולה במשימת מאדים הבאה, ExoMars, שמתוכננת לשיגור ב- 2016.


בדיווח רשמי לתקשורת נאמר גם שבעת הכניסה לאטמוספירה אין שום חשש שמיכל הדלק, המלא ב- 7.5 טון הידרזין (דלק רעיל מאד), יהווה סכנה כלשהי. זה בניגוד לחששות שהובעו בתקשורת לאחרונה. אני נוטה להסכים עם ההודעה הרשמית - הסיכוי שמיכלי לחץ דקי-דופן ועמוסים בנוזל ישרדו כניסה לא מבוקרת לאטמוספירה נראה לי אפסי. עם זאת, חלקים ממבנה החללית עלולים לשרוד את הנפילה.

הגופים הכדוריים הם מיכלי ההידרזין.
Credit: IKI
התאריך המשוער לכניסה לאטמוספירה הוא 9 בינואר 2012, ועדיין לא ניתן לקבוע מעל איזה אזור בכדור הארץ היא תיפול, אבל עד אז יימשכו המאמצים ליצור קשר עם החללית, ואני אשתדל לעקוב ולעדכן.

המכתב:
  1. It’s Dead, Jim! Roscosmos Begins Investigation of Phobos-Grunt Failure, Preps for Reentry
  2. Phobos-Grunt: all but over, a letter from IKI

הודעה לתקשורת:


יום חמישי, 8 בדצמבר 2011

הדור הבא של מעבורת החלל או כלי נשק סודי?

הכירו את ה- X-37B:
The x-37B Orbital Test Vehicle is an unmanned space test vehicle for the USAF.
Source Space.com: All about our solar system
outer space and exploration

מטוס חלל, אם תרצו, שמשוגר באמצעות טיל כמו רוב הלווינים, מסתובב לו במסלול נמוך, ובסוף חוזר לנחות בדאייה בדיוק כמו מעבורת החלל זצ"ל. הנחיתה, אגב, היא אוטומטית לחלוטין, וזה תקדימי ומגניב.












הסרט הבא מציג את ניסויי הנחיתה. אני ממליץ לראות אותו ללא קול. לא מבין מה הסיפור של איש הסאונד שלהם...

מה עושה ה- X-37B במסלול? שאלה מצויינת שאין עליה תשובה ברורה (חוץ מזה האויב מאזין). 
ה- X-37 פותח ע"י נאס"א עבור DARPA (הסוכנות לפרוייקטי מחקר מתקדמים להגנה), ודגם B שייך לחיל האוויר האמריקאי. אז יש לנו מטוס חלל מבצעי שיכול לשאת מטען לא ידוע למשימה סודית במסלול. מה הוא כבר יכול לעשות שם?

הטיסה הראשונה של X-37B היתה ב- 2010. היא נמשכה כ- 270 ימים, משך הזמן המקסימלי מבחינת דלק, והסתיימה בצורה מושלמת על מסלול הנחיתה.

Credit: USAF
במרץ 2011 שוגר הרכב השני מסוג זה לחלל, והיה אמור לנחות השבוע, אבל קיבל הארכה למועד סודי גם כן.
הסינים כבר הספיקו למחות שכלי הטיס הסודי מציב נשק במסלול, אבל קבוצות של אסטרונומים חובבים (אך בעלי ניסיון רב) הצליחו לזהות אותו באמצעות הטלסקופים הפרטיים שלהם ולחשב את מסלולו. כפי הנראה, מטוס החלל נע במסלול המתאים למסלולים של לוויני צילום, וחג מעל אזורי עימות כמו קוריאה הצפונית, אפגניסטן, עירק וכדומה. על פי מומחים, המשימה נועדה לבחון חיישנים או מצלמות שנועדו ללוויני צילום עתידיים, ולא מעבר לכך.

באמצעות משגרים חדישים יותר, אפשר יהיה להעלות את ה- X-37B גם לגובה של תחנת החלל ואפילו עד לגובה החגורה הגיאוסטציונרית, שם נמצאים לוויני התקשורת ומזג האוויר.
השנה הודיעה חברת בואינג על פיתוח מטוס חלל מסוג X-37C, שיהיה גדול יותר מדגם B, ויוכל להכיל גם שישה נוסעים בתא מדוחס במקום המטען.
אז סודי או לא, יש מי שעובד על תכנית חלל מאויישת לעתיד הלא-רחוק, וטוב שכך.
Credit: NASA/MSFC

יום שלישי, 6 בדצמבר 2011

התגלה תאום לכדור הארץ? אל תארזו עדיין...

הנה זה שוב קורה:
הארץ: "נאס"א גילתה "תאום כדור הארץ" במרחק 600 שנות אור"
YNET: ""תאום לכדור הארץ": כוכב לכת חדש יאפשר חיים?"
NRG מעריב: "קצב: אני לא מתחרט על דבר" ...טוב, כנראה שהקוראים שלהם לא מתעניינים באסטרונומיה...

מה באמת גילו ועל מה המהומה?

על טלסקופ החלל קפלר כבר כתבתי, אבל אזכיר בקצרה: בניגוד לטלסקופים אחרים, קפלר מביט לכיוון אחד בלבד, קטע זעיר בשביל החלב שבו נכנסות לשדה הראייה שלו לא פחות מ- 150,000 שמשות בעלות מאפיינים דומים לשמש שלנו.
טלסקופ קפלר בוהה בהן באמצעות המצלמה הגדולה ביותר ששוגרה לחלל, בהפרדה של 95 מיליון פיקסלים, ומחפש שינויים בעוצמת האור שלהן. שינויים אלו עשויים להעיד על כוכב לכת שחולף על פניהן ומסתיר מעט מאורן.
שדה הראייה של טלסקופ החלל קפלר
CREDIT: Carter Roberts
כדי להכריע שבאמת מדובר בכוכב לכת, נדרשת חזרה של אותה ירידה בעוצמת האור עוד פעמיים נוספות באותו תיזמון בדיוק, כלומר סך הכל שלושה מעברים של כוכב הלכת בין השמש שלו ובין הטלסקופ.
כאשר מזהים את הירידה בעוצמת האור, ניתן להעריך די במדוייק את קוטרו של כוכב הלכת. משך השנה שלו (הזמן בין ההסתרות) מעיד על המרחק שלו מהשמש ועל מסת השמש. זה בערך כל מה שיודעים עליו.
מה לא יודעים? מה המסה שלו! אילו היינו יודעים את המסה, אז יחד עם הקוטר (שכאמור ידוע) אפשר לדעת מהי הצפיפות הממוצעת, שמאפשרת לדעת האם כוכב הלכת מוצק, גזי, או משהו באמצע.


כשמגלים כוכב לכת בעל מסה גדולה מאד, אפשר להעריך את מסתו על פי תנודות השמש שלו, תוצאה של הכבידה הרבה של כל אחד משניהם. הבעיה היא שעיקר העניין שלנו הוא בכוכבי לכת קטנטנים כמו כדור הארץ.
האזור המאפשר קיום חיים
CREDIT: NASA/Ames/JPL-Caltech
קפלר 22-בי הוא כוכב לכת שהתגלה באמצעות טלסקופ החלל קפלר. הוא סובב שמש מעט יותר קטנה ופחות בהירה מהשמש שלנו, ומשך השנה שלו הוא 290 ימים, מה ששם אותו ב"אזור המתאים לקיום חיים". אזור זה הוא רצועה דקה סביב השמש, שכוכבי לכת הנמצאים בו, בתנאים מסויימים עשויים להיות עליהם מים נוזליים. אני מסייג בכוונה - כוכב לכת ללא אטמוספירה, או לחילופין שעשוי כולו מגז, לא יכיל מים נוזליים ולא משנה מה המרחק שלו מהשמש.

האזור הזה למעשה מגדיר טמפרטורה ממוצעת על פני כוכב הלכת (מותאם לעוצמת השמש, כמובן). וגם זה בעייתי מאד להערכה. להמחשה, הטמפרטורה המשוערת על פני השטח היא כ- 40 מעלות צלזיוס, אבל זו יכולה להיות הטמפרטורה של פסגת העננים שלו. גם על פסגת העננים של נוגה יש טמפרטורות סבירות למדי, אבל על פני הקרקע שוררת טמפרטורה של מאות מעלות צלזיוס.
לא קל לקבל את חוסר הידיעה הזה. בהעדר נתון המסה, יש אי וודאות גדולה לגבי ההרכב, הכבידה, ובסופו של דבר - היכולת שלו לקיים חיים. אותו כוכב לכת יכול להיות בין כוכב לכת מכוסה אוקיינוס ואטמוספירה עבה שמסתו כמעט פי- 10 ממסת כדור הארץ והכבידה על פניו היא קצת פחות מ- 2 ג'י, לבין כוכב גזי במסה של 35 כדורי-ארץ. הבדל גדול מאד...


אז השאירו את המזוודות בארון. עדיין לא מצאנו "תאום כדור ארץ", אבל התגלית הנוכחית היא בכל זאת תגלית חשובה! כוכב לכת קטן ב"אזור המאפשר חיים" הוא עדיין חדשות, כי עכשיו ידוע לנו רק על שניים כאלה.
לדעתי זה רק עניין של זמן עד שנמצא. אנחנו נעשים יותר ויותר טובים בזה, ורק התחלנו לעסוק בכך ברצינות.


ועוד נקודה למחשבה; אנחנו סורקים רק נתח זעום מהגלקסיה שלנו. שביל החלב מכיל כל כך הרבה כוכבים שגם אם אין שום כוכב לכת דמוי כדור הארץ סביב אף אחד מהכוכבים שעליהם הוא צופה, אין זה מוכיח דבר לגבי קיומם או אי-קיומם בשאר האזורים.

להלן אינפוגרפיקה יפהפיה מאתר SPACE.COM המתארת את סוגי כוכבי הלכת שהתגלו עד כה. שימו לב במיוחד לאזור הסריקה שלנו אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש - כמה הוא זערורי יחסית למימדי גלקסיית הבית שלנו.
Learn about the weird kinds of alien planets that orbit other stars in this SPACE.com infographic.
Source: SPACE.com: All about our solar system, outer space and exploration

_____________________________
לקריאה נוספת ולעדכונים: http://phl.upr.edu/home (אלה חברה רציניים, אבל כמו רוב המדענים, לפעמים מציפים בפרטים הפחות מעניינים)