מעבר נוגה - הזדמנות אחרונה בהחלט

עם זריחת החמה ביום רביעי הקרוב (6/6) יתרחש מעבר של כוכב הלכת נוגה על פני השמש, תופעה נדירה שבמהלכה חולפת נוגה בדיוק בין כדור הארץ והשמש.

מעבר נוגה ב- 2004, כפי שצולם מהחללית TRACE
Credit: NASA

בישראל זורחת השמש לאחר שנוגה כבר באמצע הדיסקה שלה, בשעה 05:33. סיום האירוע יתרחש בשעה 07:56.
אם אתם שואלים את עצמכם "למי אכפת?" או "מה הסיפור הגדול?", אז הנה מספר סיבות לקום מוקדם בבוקר:

זה לא דבר רגיל - אפשר יהיה ממש לראות את נוגה כעיגול שחור ש"מטייל" לרוחב דיסקת השמש. מתי לאחרונה ראיתם דבר כזה?

זו ההזדמנות האחרונה שלכם לראות דבר כזה  - מעברים של נוגה הם נדירים ביותר. שני מעברים בהפרש של 8 שנים בינהם, ומעל 100 שנים בין הזוגות. המעבר המדובר הוא השני מתוך זוג המעברים, והפעם הבאה תהיה בשנת 2117! יתכן, כמובן, שעד אז נוכל לצאת לחלל ומשם לצפות למעברים נוספים של נוגה תוך פחות שנים, אבל לא הייתי בונה על זה.

זו תופעה בעלת חשיבות גדולה בהיסטוריה של המדע - בעזרת מדידה מדוייקת של זמני המעבר כפי שנצפה מאזורים שונים על פני כדור הארץ, אפשר לחשב במדוייק את מרחק כדור הארץ מהשמש. בזמן המעבר של שנת 1639 התבררו סוף סוף מימדיה האמיתיים של מערכת השמש. גם בזמן המעבר הקרוב יש הזדמנות חד פעמית למחקר מדעי, למשל לאיסוף מידע שיכול לסייע באיתור כוכבי לכת סביב שמשות רחוקות, וללימוד על האטמוספירה של נוגה.

כל מי שפיספס יביט בכם בהערצה - על כך שקמתם מוקדם למען המדע! ו"למען המדע" הוא כידוע תירוץ מעולה למעשים המוזרים ביותר.


חשוב - כיצד צופים בבטחה בשמש?
בשום מקרה אין להביט אל השמש ללא אמצעי הגנה הולמים, ובפרט לא מבעד למשקפת או לטלסקופ. האחרונים יגרמו לעיוורון מיידי וללא אפשרות שיקום!

משקפי צפייה מיוחדים והקרנה באמצעות משקפת.
צולם בעת ליקוי החמה במרץ 2006. קרדיט: דוד פולישוק

שיטה מס' 1 - שימוש במשקפיים מיוחדים לצפייה בשמש, או מבעד לזכוכית ריתוך מספר 14 לפחות (מעבירה בערך 3 מיליוניות מעוצמת האור הפוגע בה). זכוכיות כהות אחרות, זכוכית מפוייחת, פילם (אם עדיין יש כזה דבר), משקפי שמש ושאר מסננים מאולתרים אינם מתאימים לצפייה בשמש כי הם מעבירים יותר מדי מהקרינה!
שיטה מס' 2 - הקרנה דרך נקב. עדיף לביצוע בחדר עם חלון הפונה דרומה שממנו רואים את השמש בצהריים, ולא בחוץ, כי את החדר אפשר להחשיך. מחזיקים מול השמש לוח אטום ודק (בריסטול, למשל) שבו נקב סיכה אחד. מול הלוח, בצידו הנגדי לשמש, יש להחזיק לוח חלק שישמש כמשטח צפיה. את המרחק הנכון להחזיק את משטח הצפיה צריך לגלות לבד - לקרב אל הלוח המנוקב ולהרחיק עד שמקבלים את דמות השמש באופן ברור. שימו לב שככל שהנקב קטן יותר, הדמות המוקרנת תהיה חדה יותר, אולם גם חשוכה יותר, ולכן בחוץ יהיה קשה מאד להבחין בה. ככל שנרחיק את משטח הצפייה תהיה הדמות המוקרנת גדולה יותר, אבל גם חלשה יותר, כי זה בעצם פיזור של אותה כמות אור על פני שטח רב יותר.
שיטה מס' 3 - הקרנה בעזרת משקפת או טלסקופ. השיטה המועדפת עלי, אבל היא דורשת הצבת הכלי האופטי על גבי חצובה, ומדי כמה דקות לכוון מחדש כדי לפצות על תזוזת השמש בשמים (למעשה תנועת סיבוב כדור הארץ). רצוי לחבר קרטון אל המשקפת או הטלסקופ כך שרק העדשה הקידמית תבלוט דרכו, ובאופן זה להטיל צל על משטח הצפיה. מרחק משטח הצפיה צפוי להיות בסביבות מטר אחד אבל צריך לנסות עד שמקבלים דמות חדה. רצוי גם שמשטח הצפיה יהיה חלק ולבן.
שיטה מס' 4 - תצפית דרך טלסקופ עם מסנן מיוחד לצפייה בשמש. זו הדרך הטובה ביותר, אך דורשת ציוד מיוחד. אין לאלתר מסננים למשקפות וטלסקופים! הסיכון גבוה מדי.

משקפי צפייה בשמש וקופסה למשקפת שדה להקרנת דמות השמש (זמן הכנה כ- 20 דקות)

כמה עובדות מעניינות על נוגה:
בספרי הלימוד שהיו לי בילדותי היה כתוב שנוגה הוא כוכב לכת תאום של כדור הארץ. זה התבסס בעיקר על הגודל, אבל מאז למדנו כמה דברים, ומסתבר שמלבד הגודל קשה למצוא דמיון.

• היממה של נוגה נמשכת 243 יממות של כדור הארץ. זה מוזר כי זה סחרור איטי מאד.
• הסחרור של נוגה מוזר עוד יותר כשמבינים שאורך השנה על נוגה הוא "רק" 225 יממות של כדור הארץ, כך שהיממה ארוכה מהשנה.
• הסחרור של נוגה מוזר אפילו יותר כי הוא הפוך יחסית לכיוון הסיבוב סביב השמש. בשונה מכל שאר כוכבי הלכת במערכת השמש.
• האטמוספירה של נוגה מכילה בעיקר (97%) פחמן דו-חמצני. בנוסף לכך היא כל כך דחוסה, עד שעל פני הקרקע טמפרטורות של כמעט 500 מעלות צלזיוס, ולחץ של פי 90 מהלחץ שאנחנו מרגישים על פני כדור הארץ. כל חללית שנחתה על פני נוגה נמעכה תוך זמן קצר.
• לאחר המעיכה הן כנראה נצלו בחום הנורא והתעכלו בגשם החומצי. פני הקרקע של נוגה הם פחות או יותר ההגדרה של גיהנום כפי שנוטים לדמיין אותו.
• כ- 12 משימות מחקר רובוטיות נחתו על נוגה בין השנים 1967 ו- 1985, רובן הגדול נשלחו מברית-המועצות.
• נאס"א בחנה אפשרות לנצל את החומרה של תכנית אפולו, לאחר ביטולה, לצורך שיגור משלחת מאויישת לטיסה סביב נוגה.
• היום יש חללית אחת בלבד המקיפה את נוגה - וונוס אקספרס השייכת לאיחוד האירופאי. אקאצוקי, חללית נוספת השייכת לסוכנות החלל היפנית, פיספסה את ההזדמנות להגיע לנוגה בגלל תקלה, והיא ממתינה בחלל להזדמנות הבאה שתתרחש בעוד מספר שנים.

נוגה בצבעים אמיתיים

From Wikipedia, Credit: NASA/Ricardo Nunes

לקריאה נוספת:
גדי איידלהייט מפרט על המעבר ומזמין אתכם לתצפית בגבעת שמואל
אמיר ברנט מסביר על המעבר בסרטון בעברית
כתבה באתר "הידען"
על המעבר בבלוג של אמיר אברמוביץ'
הסברים מאויירים (אנגלית)

המעבר בשידור חי:
אתר מצפה הכוכבים ברקת
אתר מכון וייצמן


תצפית מהנה ובטוחה, ושמיים צלולים! וברצינות, אירוע של פעם בחיים, מה יכול להיות חשוב מזה?