מקבץ הודעות וקישורים:
ביום שבת, 10 בדצמבר, בשעה 16:32 יזרח הירח המלא...רק שלא ניתן יהיה לראות אותו. ליקוי לבנה מלא יתרחש באותו זמן, ומישראל אפשר יהיה לצפות בו החל ממצב של ליקוי מלא ועד ליציאה של הירח מצל כדור הארץ.
גדי איידלהייט מתאר זאת יפה כך שאין לי מה להוסיף, חוץ מאשר להמליץ.
ביום חמישי ה- 22 בדצמבר ייערך כנס מאוֹרוֹת של האגודה הישראלית למד"ב ולפנטסיה במקום הרגיל - קמפוס גבעת-רם ירושלים, בניין נוער שוחר מדע. ההרצאה שלי בשעה 14:00.
בשנתיים האחרונות של כנס זה הרציתי על סרטי מדע בדיוני, ולכן נשמור על המסורת; ההרצאה שלי נקראת "מי נתן להם חליפות חלל?" ובה נעסוק בסרט "ארמגדון", אלא מה?!
אני מתריע מראש - יהיו ספויילרים!
חוץ מזה, פתחתי עמוד פייסבוק שילווה את הבלוג (גם עמוד גוגל+, אבל הרבה יותר מסובך לקשור אותו לדברים משום-מה). לשימושכם עבור שאלות, עדכונים, חדשות וכדומה, וכמובן אשמח לקבל עוד LIKE אחד או שניים...
רשמו ביומנים: ליקוי חמה חלקי יתרחש ביום שלישי, 4 בינואר 2011 בין השעות 09:00 עד 12:00 (שעון ישראל, UTC+2).
רובנו נהיה בעבודה או בלימודים, וזו גם הזדמנות להפיץ את הידיעה בקרב אנשים נוספים, ולעורר אותם להתעניין.
מה הולך לקרות?
הירח הולך לחלוף בינינו לבין השמש, ולהטיל את צילו על כדור הארץ. למעשה חרוט הצל המלא יפספס את כדור הארץ ורק צל חלקי יחלוף על פנינו. מנקודת המבט שלנו, נראה את דיסקת השמש הופכת לצורת סהר כשהירח מתחיל להסתיר אותה. בישראל לא נראה סהר דק, אבל הירח יסתיר כמחצית מהשמש. בשיא הליקוי יהיה בבירור פחות מואר מאשר צהרי יום רגיל.
 |
| האזורים בהם יראה הליקוי |
מתי בדיוק?
בתל אביב יתחיל הליקוי בשעה 09:09, יגיע לשיא בשעה 10:41 ויסתיים בשעה 12:16.
בצפון הארץ השעות יתאחרו בדקות ספורות בלבד, ובדרום יוקדמו בדקות בודדות.
עבור מקומות אחרים בעולם מופיעים הזמנים בטבלה הזאת.
כיצד מסתכלים בבטחה אל השמש?
ראשית בטיחות: בשום מקרה אין להביט אל השמש ללא אמצעי הגנה הולמים, ובפרט לא מבעד למשקפת או לטלסקופ. האחרונים יגרמו לעיוורון מיידי וללא אפשרות שיקום!
שיטה מס' 1 - תצפית ישירה מבעד לזכוכית ריתוך מספר 14 לפחות (מעבירה בערך 3 מיליוניות מעוצמת האור הפוגע בה). זכוכיות כהות אחרות, זכוכית מפוייחת, פילם (אם עדיין יש כזה דבר), משקפי שמש ושאר מסננים מאולתרים אינם מתאימים לצפייה בשמש כי הם מעבירים יותר מדי מהקרינה!
שיטה מס' 2 - הקרנה דרך נקב. עדיף לביצוע בחדר עם חלון הפונה דרומה שממנו רואים את השמש בצהריים, ולא בחוץ, כי את החדר אפשר להחשיך. מחזיקים מול השמש לוח אטום ודק (בריסטול, למשל) שבו נקב סיכה אחד. מול הלוח, בצידו הנגדי לשמש, יש להחזיק לוח חלק שישמש כמשטח צפיה. את המרחק הנכון להחזיק את משטח הצפיה צריך לגלות לבד - לקרב אל הלוח המנוקב ולהרחיק עד שמקבלים את דמות השמש באופן ברור. שימו לב שככל שהנקב קטן יותר, הדמות המוקרנת תהיה חדה יותר, אולם גם חשוכה יותר, ולכן בחוץ יהיה קשה מאד להבחין בה. ככל שנרחיק את משטח הצפייה תהיה הדמות המוקרנת גדולה יותר, אבל גם חלשה יותר, כי זה בעצם פיזור של אותה כמות אור על פני שטח רב יותר.
שיטה מס' 3 - הקרנה בעזרת משקפת או טלסקופ. השיטה המועדפת עלי, אבל היא דורשת הצבת הכלי האופטי על גבי חצובה, ומדי כמה דקות לכוון מחדש כדי לפצות על תזוזת השמש בשמים (למעשה תנועת סיבוב כדור הארץ). רצוי לחבר קרטון אל המשקפת או הטלסקופ כך שרק העדשה הקידמית תבלוט דרכו, ובאופן זה להטיל צל על משטח הצפיה. מרחק משטח הצפיה צפוי להיות בסביבות מטר אחד אבל צריך לנסות עד שמקבלים דמות חדה. רצוי גם שמשטח הצפיה יהיה חלק ולבן.
הנה מאמר בנושא מהמגזין Sky&Telescope.
אשמח מאד לקבל תגובות על חווית התצפית שלכם בליקוי.
עד אז - שימרו על העיניים, ושיהיו לכולנו שמים צלולים ונטולי עננים.
