משימת גרייל הגיעה אל סופה.
זוג החלליות הקטנות אֶבּ ופלוֹוּ (Ebb and Flow) סיימו את מיפוי שדה הכבידה של הירח בדיוק וברזולוציה חסרות תקדים, וסיפקו נתונים שישמשו לשנים של מחקר על מבנהו ותהליכי היווצרותו.
בעוד פחות מיומיים, הן תתרסקנה על אדמת הירח.
על פי הפרסומים עד כה נראה שהנתונים החדשים מחזקים את תיאוריית ההיווצרות מחומר שמקורו בכדור הארץ. התיאוריה גורסת שבתחילת דרכו של עולמנו, פגע בכדור הארץ גוף גדול שהתיז כמות גדולה של חומר לחלל. הרסיסים הצטברו לאיטם במסלול סביב כדור הארץ ויצרו את הירח לפני כארבעה מיליארדי שנים.
הראיות החדשות מצביעות הן על שכיחות אלומיניום התואמת את שכיחותו בקרקע כדור הארץ יותר מאשר סברו בעבר, והן על "סימני מתיחה" מתחת לקרום הירח, סדקים תת-קרקעיים ארוכים שהתמלאו לבּה מהשכבות העמוקות יותר. הסדקים יכולים היו להיווצר מהתרחבות הליבה המוצקה כתוצאה מהתחממותה.
ככל הנראה רק אם הירח נוצר מהצטברות רסיסים קרים, אפשר להסביר התחממות כלפי פנים, התחממות כתוצאה מהלחץ שנוצר בצבירת חומר שכבה אחרי שכבה.
חוסר האחידות בשדה הכבידה של הירח מוכר כבר שנים רבות. חלקו הרחוק מאיתנו צפוף הרבה יותר מחלקו הקרוב, ולכן מרכז הכובד של הירח אינו במרכז הגיאומטרי של צורת הכדור שלו. בקנה מידה קטן יותר, קיימים שינויים משמעותיים רבים בצפיפות הקרקע מתחת לפני השטח, שגורמים לחוסר יציבות מסלולית של חלליות המקיפות אותו. פירוש הדבר הוא שצוותי ההפעלה של החלליות צריכים לטרוח כל הזמן לתקן את מסלולי החלליות על מנת למנוע התרסקות. זוג החלליות אב ופלוו ביצעו תיקוני מסלול מספר פעמים כל שבוע עד לאחרונה, וכעת משהסתיימה משימתן, הן תתרסקנה תוך ימים ספורים.
ההתרסקות צפויה להתרחש ביום שלישי 18/12 בשעה 00:28 שעון ישראל. שתי החלליות יפגעו ברכס מאורך וחסר שם בגובה 2 קילומטרים, שנמצא קרוב לקוטב הצפוני של הירח. מהירות הפגיעה תהיה כ- 1.7 קילומטר לשניה (6,120 קמ"ש) בזוית כמעט אפקית לגמרי. אב תהיה הראשונה להתרסק, ושלושים שניות אחריה תפגע פלוו במרחק שלכארבעים כשלושה קילומטרים.
למרות שאת ההתרסקות תצלם המקפת LRO, לא מצפים לראות משהו. החלליות קטנות מדי מכדי ליצור הבזק, וכנראה שגם עננת אבק לא צפויה כתוצאה מהפגיעה.
משימת גרייל היתה אחת המשימות הקרובות ביותר לשלמות מבין כל משימות חקר החלל, וחשיבות ממצאיה גבוהה מאד. אני מצפה שמשימה דומה תוצע בקרוב למיפוי שדה הכבידה של מאדים ושל עולמות נוספים במערכת השמש.
עדכון: לאתר הפגיעה ניתן השם "סאלי רייד" על שם האסטרונאוטית האמריקאית הראשונה בחלל, שנפטרה בחודש יולי השנה.
לקריאה נוספת:
Isostasy, gravity, and the Moon: an explainer of the first results of the GRAIL mission
רשומות קודמות שלי בנושא משימת גרייל:
התשובה לשאלה כבדת משקל
משחקי כבידה
מחול הלבנה
זוג החלליות הקטנות אֶבּ ופלוֹוּ (Ebb and Flow) סיימו את מיפוי שדה הכבידה של הירח בדיוק וברזולוציה חסרות תקדים, וסיפקו נתונים שישמשו לשנים של מחקר על מבנהו ותהליכי היווצרותו.
 |
| מתוך Eyes on the Solar System |
על פי הפרסומים עד כה נראה שהנתונים החדשים מחזקים את תיאוריית ההיווצרות מחומר שמקורו בכדור הארץ. התיאוריה גורסת שבתחילת דרכו של עולמנו, פגע בכדור הארץ גוף גדול שהתיז כמות גדולה של חומר לחלל. הרסיסים הצטברו לאיטם במסלול סביב כדור הארץ ויצרו את הירח לפני כארבעה מיליארדי שנים.
הראיות החדשות מצביעות הן על שכיחות אלומיניום התואמת את שכיחותו בקרקע כדור הארץ יותר מאשר סברו בעבר, והן על "סימני מתיחה" מתחת לקרום הירח, סדקים תת-קרקעיים ארוכים שהתמלאו לבּה מהשכבות העמוקות יותר. הסדקים יכולים היו להיווצר מהתרחבות הליבה המוצקה כתוצאה מהתחממותה.
ככל הנראה רק אם הירח נוצר מהצטברות רסיסים קרים, אפשר להסביר התחממות כלפי פנים, התחממות כתוצאה מהלחץ שנוצר בצבירת חומר שכבה אחרי שכבה.
חוסר האחידות בשדה הכבידה של הירח מוכר כבר שנים רבות. חלקו הרחוק מאיתנו צפוף הרבה יותר מחלקו הקרוב, ולכן מרכז הכובד של הירח אינו במרכז הגיאומטרי של צורת הכדור שלו. בקנה מידה קטן יותר, קיימים שינויים משמעותיים רבים בצפיפות הקרקע מתחת לפני השטח, שגורמים לחוסר יציבות מסלולית של חלליות המקיפות אותו. פירוש הדבר הוא שצוותי ההפעלה של החלליות צריכים לטרוח כל הזמן לתקן את מסלולי החלליות על מנת למנוע התרסקות. זוג החלליות אב ופלוו ביצעו תיקוני מסלול מספר פעמים כל שבוע עד לאחרונה, וכעת משהסתיימה משימתן, הן תתרסקנה תוך ימים ספורים.
 |
| אתר ההתרסקות המתוכנן קרדיט: NASA/GSFC |
ההתרסקות צפויה להתרחש ביום שלישי 18/12 בשעה 00:28 שעון ישראל. שתי החלליות יפגעו ברכס מאורך וחסר שם בגובה 2 קילומטרים, שנמצא קרוב לקוטב הצפוני של הירח. מהירות הפגיעה תהיה כ- 1.7 קילומטר לשניה (6,120 קמ"ש) בזוית כמעט אפקית לגמרי. אב תהיה הראשונה להתרסק, ושלושים שניות אחריה תפגע פלוו במרחק של
למרות שאת ההתרסקות תצלם המקפת LRO, לא מצפים לראות משהו. החלליות קטנות מדי מכדי ליצור הבזק, וכנראה שגם עננת אבק לא צפויה כתוצאה מהפגיעה.
משימת גרייל היתה אחת המשימות הקרובות ביותר לשלמות מבין כל משימות חקר החלל, וחשיבות ממצאיה גבוהה מאד. אני מצפה שמשימה דומה תוצע בקרוב למיפוי שדה הכבידה של מאדים ושל עולמות נוספים במערכת השמש.
עדכון: לאתר הפגיעה ניתן השם "סאלי רייד" על שם האסטרונאוטית האמריקאית הראשונה בחלל, שנפטרה בחודש יולי השנה.
לקריאה נוספת:
Isostasy, gravity, and the Moon: an explainer of the first results of the GRAIL mission
רשומות קודמות שלי בנושא משימת גרייל:
התשובה לשאלה כבדת משקל
משחקי כבידה
מחול הלבנה
במשימות קצרות יש פחות זמן לתקלות לקרות. :)
השבמחקהאם יש נתונים בעלי חשיבות מדעית שמצפים להוציא מהתנועה כלפי ההתרסקות?
לא ממש. מההתרסקות עצמה אפשר בעיקרון לקבל מידע על מבנה הדופן של מכתשים, אבל לדברי הצוות המדעי לא סביר שיראו משהו.
מחקלמה לא מחזירים אותן לצרכי מיחזור?
השבמחקבלתי אפשרי להעמיס על חלליות כאלה מספיק דלק על מנת שיוכלו לחזור.
מחק