יום שלישי, 4 בספטמבר 2012

חדשות מערכת השמש - ספטמבר 2012

לאחר הפסקה של מספר חודשים, להלן עדכון "חדשות מערכת השמש"; רשומת מעקב אחר הרובוטים נטולי המורא שעושים את דרכם מבעד למרחבי החלל, ואוספים נתונים שבאמצעותם אנו חוקרים את מערכת השמש.
בתקופה האחרונה חלו שינויים רבים - הרובר הגדול קיוריוסיטי נחת בתחילת אוגוסט והיום הוא כבר נוסע על אדמת מאדים, ג'וּנוֹ ביצעה בהצלחה תמרון גדול שיחזיר אותה לקירבת כדור הארץ בדרכה לצדק, הצמד GRAIL החלו במשימת ההארכה שלהן סביב הירח, והגשושה DAWN, המקיפה את האסטרואיד הגדול וֶסטָה, החלה בתמרון הפרידה שלה מהאסטרואיד, ובקרוב מאד תתחיל את המסע הארוך לכוכב הלכת הננסי קֶרֶס.

למקרה שלא קראתם את רשומות "חדשות מערכת השמש" בעבר, לפניכם סקירה של מצב משימות המחקר הפלנטרי; מצב החלליות, התגליות האחרונות, והאירועים שקורים ממש עכשיו. מלבד המשימות המתוארות להלן ישנן עוד משימות רבות אחרות שחוקרות את השמש, את כדור הארץ ואת מסתרי היקום שמחוץ למערכת השמש, אך אינן כלולות בסקירה זו. תוכלו להשוות לסקירות הקודמות כדי לשים לב לשינויים.


כרגיל, נתחיל מהתמונה העדכנית של אולף פרוהן, שגם אותה אפשר להשוות לסקירות הקודמות.

לחץ/לחצי להגדלה
Credit: Olaf Frohn

עדכונים לגבי כל משימות חקר מערכת השמש מעבר לקיפול.


חקר כוכב חמה:
מסנג'ר (Messenger) חגגה בחודש שעבר שמונה שנים לשיגורה לחלל. המשימה כרגע עומדת באמצע תקופה ההארכה הראשונה שלה, ועובדים לקראת אישור תקופת הארכה נוספת, קרי לשנה שלישית סביב כוכב חמה.
כרגיל אמליץ לכם לעיין בגלריה של צילומי הקרקע של כוכב חמה, או לפחות להציץ בתמונה הזאת, של אגן רמברנט, אתר עתיק שנוצר בפגיעה אדירת ממדים בהיסטוריה של כוכב הלכת.


חקר נוגה:
Credit: ESA
וונוס אקספרס (Venus Express), השייכת לסוכנות החלל של האיחוד האירופאי, מקיפה את נוגה ומבצעת צילומים ואיסוף נתונים מאז 2006. בחודשים האחרונים חזרה החללית לפעילות אחרי שהסתיימה התקופה בה נוגה שהתה "מאחורי" השמש יחסית לכדור הארץ, ולכן לא ניתן היה להעביר פקודות ונתונים אל החללית וממנה. הרבה מידע על פעילויותיה של החללית אפשר למצוא באתר הרשמי של המשימה.

חקר הירח:

זוג החלליות Ebb ו- Flow (גיאות ושפל) במשימת גרֵייל (GRAIL) של נאס"א, החלו בסופ"ש האחרון את משימת ההארכה שלהן. הן חוזרות על מיפוי שדה הכבידה של הירח, והפעם  בגובה ממוצע של 23 קילומטרים בלבד מעל הקרקע. כשהן תעבורנה מעל חלק מהפסגות הגבוהות ביותר, הגובה שלהן מהקרקע יהיה רק 8 קילומטרים! המשימה תסתיים ב- 3 בדצמבר השנה. על משימה מעניינת זו כתבתי כאן.

Lunar Reconnaissense Orbiter או בקיצור LRO, מבצע מיפוי ברזולוציה מדהימה של פני הירח. מספר התמונות שהוא הספיק לייצר עולה על 600,000! הנה אחד התצלומים היפים מהתקופה האחרונה, שמראה זרימת קרקע מתקופה קדומה שבה היה הירח פעיל מבחינה גיאולוגית. השבוע גם התפרסמו תוצאות סקר מכ"ם שביצע LRO למכתש שקלטון שבקוטב הדרומי, ושם נמצאו ראיות לכמות לא מבוטלת של קרח-מים.

זוג החלליות ארטמיס (ARTEMIS) הן שתיים מתוך חמש חלליות שהיוו את משימת THEMIS לחקר המגנטוספירה של כדור הארץ. השתיים נשלחו לירח לחקר השפעתו על השדה המגנטי של השמש מנקודת L2 במערכת כדור הארץ והירח (מהצד הרחוק של הירח). המשימה שלהן תימשך עוד שבע שנים, אבל כרגע לא מפורסמים פרטים על הישגי המשימה.

חקר מאדים:

קשה לי להאמין שפספסתם את ההתרגשות סביב הנחיתה המופתית של קיוריוסיטי (Curiosity), המעבדה הגיאולוגית הניידת. קיוריוסיטי נמצאת כרגע ביממה ה- 28 שלה מאז הנחיתה על מאדים. היא סיימה את סבב הבדיקות של ציוד החישה-מרחוק המשוכלל שלה, והחלה במסע האיטי בן 400 המטרים לאתר המעניין הקרוב ביותר, ששמו גְּלֶנֶלְג. באתר הזה נמצאות כל התמונות הגולמיות שהגיעו מקיוריוסיטי, והוא מתעדכן מיידית בתמונות שמשוחררות לאינטרנט.


הרכב הקרקעי אופורטיוניטי (Opportunity) מתחיל עכשיו את יומו ה- 3062 על מאדים. הוא נוסע בימים אלה במדרונות המזרחיים של קייפ יורק, שלוחה שנמצאת על שפתו של המכתש הגדול אנדוור. עכשיו כשהשמש בשיאה באזורים המשווניים של מאדים, הרובר מסוגל לפעול במלוא יכולותיו. בימים האחרונים הוא חצה את נקודת 35 הקילומטרים שלו, ואת המסלול אפשר לראות במפה זו.
מרס אוֹדיסֵיי (Mars Odyssey) ביצעה תפקיד חשוב ביותר בחודש האחרון. בזמן ש- MSL, החללית שנשאה את קיוריוסיטי והציבה אותה על אדמת מאדים, שימשה אודיסיי כממסר לתקשורת בין קיוריוסיטי לבין כדור הארץ, וכך ניתן היה לדעת על התקדמות תהליך הנחיתה בזמן אמת, כלומר עד כדי העיכוב בגלל מהירות האור. מצלמת THEMIS ממשיכה למפות את הקרקע. קבלו לדוגמה תמונה זו שצולמה לאחרונה, בה נראים ערוצי לבּה שזרמה בעבר הרחוק מהר הגעש הענק אסכּראוס מונס.
Credit: ESA
המקפת מרס אקספרס (Mars Express), השייכת לסוכנות החלל של האיחוד האירופאי, צפתה בנחיתת קיוריוסיטי, ואחר כך ביצעה ניסויי תקשורת עם הרובר. כעת היא שבה למשימתה הקודמת, צילום ואיסוף מידע אופטי של פני מאדים. משימתה הוארכה לאחרונה לפחות עד שנת 2014.




המקפת Mars Reconnaissense Orbiter, או בקיצור MRO, עסוקה בימים אלו במדידות מזג אוויר עבור 
שתי המשימות הקרקעיות - אופורטיוניטי וקיוריוסיטי. אולי בגלל העומס לא התעדכן האתר של MARCI, ציוד הצילום של MRO מאז הימים שלאחר נחיתת קיוריוסיטי. נכון ל- 8 באוגוסט, התחילה סופה בוואלס מארינריס, הקניון אדיר הממדים של מאדים. סופה נוספת החלה להופיע גם בשולי כיפת הקרח של הקוטב הדרומי, שם השמש האביבית מתחילה לאדות את קרח הפחמן הדו-חמצני. מצלמת HiRISE ממשיכה לספק תמונות מדהימות מדי יום.

חקר חגורת האסטרואידים הראשית:

Dawn at Vestaבעוד מספר ימים, תעזוב החללית Dawn באופן רשמי את האסטרואיד הגדול וֶסטָה, אותו הקיפה במשך כל השנה האחרונה. היעד הבא שלה הוא קֶרֶס, כוכב הלכת הננסי, שהוא גם הגוף הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים הראשית. אל קרס היא תגיע בתחילת שנת 2015. בסקירת "חדשות מערכת השמש" הבאה, תופיע Dawn תחת פרק "חלליות בדרכים".


חקר שבתאי:

הגשושה קאסיני (Cassini) מסיימת את ההקפה ה- 171 שלה סביב שבתאי. מאז הדיווח הקודם שלי, שינתה קאסיני את מסלולה, ויצאה ממישור הטבעות של שבתאי. כעת היא במסלול הנוטה בזווית של 32 מעלות יחסית למישור הטבעות. בסוף ספטמבר תחלוף הגשושה ליד הירח הענק טיטאן, ותשתמש בכוח המשיכה שלו על מנת להטות את המסלול עוד יותר. תרגיל דומה היא תעשה בשנה הבאה, והוא יכניס אותה למסלול בנטייה של 62 מעלות. המניע להטיית המסלול הוא הצורך במחקר של אזורי הקוטב, אותם לא ניתן לראות ממסלולים כמעט משווניים. התמונה הזאת צולמה בחודש מאי השנה, ובה נראה הירח טיטאן על פני טבעות שבתאי.

חלליות בדרכים:


צ'אנגְאִי-2 (Chang'e-2) היא חללית סינית שסיימה זה מכבר את משימת חקר הירח שלה, והושארה בנקודת שיווי המשקל L2 במערכת כדור הארץ והשמש מאז אוגוסט 2011. מסתבר שבאפריל האחרון היא עזבה את מיקומה זה, כדי לפגוש את האסטרואיד טוטאטיס. אסטרונומים חובבים העוקבים אחריה חישבו שהמפגש יתקיים בסביבות אמצע דצמבר השנה.
ג'וּנוֹ (Juno) עדיין בדרכה לכוכב הלכת צדק, אליו תגיע ביולי 2016. מאז ששוגרה, לפני שנה, היא הספיקה להתרחק אל מעבר למסלול מאדים. עכשיו היא טסה במהירות איטית, שתגרום לה ליפול חזרה לכיוון כדור הארץ, להקיף אותו ולהאיץ למהירות שתאפשר לה להגיע עד לצדק. פרטים נוספים על ג'ונו כתבתי כאן.


לגשושה ניו-הורייזנס (New Horizons) נותרו רק עוד 8.36 יחידות אסטרונומיות עד ליעדה, כוכב הלכת הננסי המפורסם ביותר, פלוטו. ניו-הורייזנס תחלוף ליד פלוטו פעם אחת בלבד, ב- 14 ביולי 2015. לאחר שתבצע את המעבר ליד פלוטו וירחיו היא תמשיך לעצמים נוספים בחגורת קייפר. החודש היא מבצעת בדיקת מערכות הכוללת חזרה כללית לקראת המפגש עם פלוטו. בינתיים אתם מוזמנים לעזור לצוותי המחקר לחפש שביטים בחגורת קייפר בתוך מיליוני התמונות שצולמו. יתכן ששביט שתזהו יהיה מתאים לביקור של החללית בעוד מספר שנים.


החללית אפוקסי (EPOXI), או בשמה המקורי דיפ-אימפקט (Deep Impact) ממתינה לאפשרות הארכת משימתה ליעד חדש. בינתיים היא במסלול שיביא אותה בינואר 2020 לקירבתו של אסטרואיד קטן בעל השם הזמני 2002GT. נחכה ונראה.


Credit: JAXA
הגשושה אקצוקי (Akatsuki), של סוכנות החלל היפנית, עדיין בשיוט סביב השמש, וממתינה להזדמנות השניה שלה להיכנס למסלול סביב נוגה בנובמבר 2015.




Credit: JAXA
איקרוס (Ikaros), חללית של סוכנות החלל היפנית, שהוכיחה שיטות ניהוג באמצעות מפרש שמש, ממשיכה להיסחף בחלל. היא נמצאת בסביבת מסלול נוגה, אבל למעשה אין תקשורת עימה מאז דצמבר 2011. מתוכננים עוד ניסיונות אבל כנראה יכריזו על סיום המשימה בקרוב. זה לא נורא כי כל היעדים הושגו. כנראה שבסקירה הבאה איקרוס כבר לא תופיע.
[עדכון 11/9/2012: ב- 6/9 נקלט אות מהמיקום שבו איקרוס אמורה להיות, וב- 8/9 בוצע ניסיון התקשרות נוסף והתקבל אישור שמדובר בחללית האבודה. כנראה שזהו רק גל נושא, בלי מידע עליו, אבל זה מוכיח שלפחות חלקית, החללית עדיין מתפקדת.]

Credit: ESA
החללית האירופאית רוזֶטָה (Rosetta) תגיע ליעדה, השביט צ'וּרִיוֹמוֹב-גֶרַסִימֶנְקוֹ בעוד שנתיים. בינתיים החללית מתנמנמת לה והיא תתקשר רק בינואר 2014, מספר חודשים לפני המפגש (והנחיתה!) עם השביט.


החללית אַייס (ICE) בדרכה חזרה לקירבת כדור הארץ, ותגיע לשכונה ב- 2014. טרם הוחלט מה יהיה המשך משימתה (בתקווה שיהיה המשך). אפשרות אחת היא להכניסה שוב לנקודת שיווי המשקל בין כדור הארץ לשמש להמשך תצפיות על השמש. אפשרות נוספת היא שימוש בכבידת כדור הארץ למפגש עם השביט ווירטאנן (Wirtanen) ב- 2018.


אחרונות חביבות, הגשושות הוותיקות ביותר, וויאג'ר 1 ו- 2 (Voyager) ממשיכות בעוז קדימה לשולי מערכת השמש. שתיהן עדיין פעילות, ומשדרות נתונים. למעוניינים, אפשר לקרוא דיווחי טוויטר של וויאג'ר 2, שמדווחת גם על אחותה וויאג'ר 1 מדי יום. 

_________________________________________

קרדיט לתמונות: NASA/JPL, אלא אם צוין אחרת.
תודה מיוחדת ל- Emily Lakdawalla מהאגודה הפלנטרית על מתן הרשות לשימוש בחומרים מבלוג האגודה, ול- Olaf Frohn על הרשות להשתמש בתמונת מצב המשימות הפלנטריות.

6 תגובות:

  1. כיף לקרוא את הדיווחים של הצי שלנו, כרגיל. שתי שאלות:

    1. האם גם עם מאדים יש קושי לתקשר כשהוא "מאחורי" השמש, כמו הדוגמה שהבאת לגבי נוגה? ההיגיון אומר שכן, אבל אני לא זוכר עניין כזה מהשנים האחרונות, מאז שאני עוקב (יחסית) אחרי ספיריט ואופורטוניטי, למשל.
    2. עד שניו-הורייזנס מגיעה לפלוטו, אירוע נדיר ביותר, למה לא נותנים לה להסתובב קצת לידו לפני שהיא ממשיכה הלאה? ברור שזו השקעה לא מעטה וכו', אבל אין עניין מדעי במחקר שלו?

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה!
      ועכשיו תשובות:
      1. כן. אין דרך להעביר שידורים מעבר לשמש, אבל למזלנו זה לא קורה לתקופות ממושכות ותכופות. נדמה לי שהפעם הבאה של מאדים תתרחש בסביבות מרץ-אפריל.
      2. יש עניין מדעי, זה רק עניין של דלק. כדי להיכנס למסלול סביב פלנטה צריך להאט וזה צורך הרבה מאד דלק. אם רוצים לבקר אצל גופים נוספים, צריך שוב להאיץ למהירות בריחה, וזה עוד דלק. אפשר לחסוך את כל זה ולהתפשר על מעברים חד פעמיים במספר גופים. בסופו של דבר, פלוטו הוא הכי מפורסם ומוכר, אבל יש עוד כוכבי לכת ננסיים בחגורת קייפר, שעליהם לא ידוע כמעט כלום.

      מחק
  2. היי שלום !
    1. לא הבנתי למה החללית ג'ונו צריכה לעשות סיבוב
    ולהיגע שוב 2013 לכדור הארץ למה שלא תסע ישירות מה המהירות שלה בכלל?
    2. לגבי החללית וויאג'ר למה לא שלחו את הליוס היא הייתה מגיעה עכשיו למקום הרבה יותר רחוק בערך 72 מליארד קילמוטר !
    3. למה לקח לגשושיות להגיע 9 חודש למאדים?
    כאשר new horizons עשתה זאת ב78 יום !!?
    הבלוג שלך נותן לנו מידע רב תודה על הכל !
    אשמח אם תביא עדכוניים חדשים של קפלר אם תוכל ..תודה.

    השבמחק
    תשובות
    1. 1. בחלל הכל קשור למהירות בשדה כבידה. כשמתרחקים ממוקד המשיכה, המהירות קטנה.
      לכן, אם היו שולחים את ג'ונו במסלול לצדק בלי לחזור לכדור הארץ בדרך, זה היה דורש הרבה יותר דלק. ככלל לא ניתן לטוס בחלל במהירות קבועה על קו ישר. כתבתי על זה כאן: http://nicecriticalmass.blogspot.co.il/2012/04/blog-post_30.html
      2. אני מנחש שהזכרת את הליוס בגלל שיא המהירות, אבל המהירות הזו הושגה בגלל הצלילה קרוב לשמש. אם הגשושה היתה מגיעה לקצה מערכת השמש, היא כאמור היתה מאבדת את רוב המהירות שלה בדרך, ולא בהכרח היתה מגיעה יותר רחוק.
      3. אפשר להגיע למאדים בפחות מ- 8-9 חודשים, אם נותנים לחללית מהירות גבוהה במיוחד. הבעיה היא שאם רוצים לנחות או אפילו להקיף את מאדים, צריך לבלום את כל המהירות הזו, ושוב, זה הופך להיות בלתי סביר מבחינת כמות הדלק שצריך לקחת.

      מחק
  3. יש לי שאלה
    מה אתם יודעים על פלוטו ויצאתו ממערכת השמש?
    תודה מראש לכל העונה

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום לך,
      פלוטו היה ונותר חלק ממערכת השמש. אם אתה מתכוון לכך שהוא אינו נחשב עוד כוכב לכת, הרי שהסיבה לכך היא שנדרש לחדד את ההגדרה המסורתית של "כוכב לכת", כי התחילו להתגלות גופים רבים נוספים בגודל של פלוטו ואף גדולים ממנו מעבר למסלול נפטון.
      שנית, פלוטו הוא ממש קטן. יותר קטן אפילו מהירח שלנו. למעשה, אם היינו שמים את פלוטו באזור של כדור הארץ והירח, אז החום של השמש היה מפשיר את האטמוספירה הקפואה שלו והיא היתה מתנדפת לה הרחק ממנו בדיוק כמו בשביטים. מה שהיה נשאר היה קטן בהרבה. כך שפלוטו הוא לא באמת כוכב לכת במובן המקובל של המילה וב- 2006 הוחלט להגדיר קבוצת גופים חדשה שנקאת "כוכבי לכת ננסיים", שאליו הוא משתייך מאז.

      מחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.