הארמון השמיימי הגיע לחלל

בזמן שארצות הברית משהה את נוכחותה בחלל, יש מי שמזנק קדימה עם תכניות גדולות ושאפתניות.
סין, מעצמת חלל ללא עוררין, הטיסה באמצעיה שלה בלבד אנשים לחלל (טייקונאוטים בלשון התקשורת דוברת האנגלית), הטיסה חלליות לירח (ללא נחיתה בינתיים) ושיגרה לווינים רבים. בין התוכניות שלה לעתיד הקרוב - גשושה למאדים (יינגהו-1) ורכב קרקעי רובוטי לירח (צ'אנגאי-3), שתיהן מוזכרות כאן, ובנוסף - תחנת חלל מאויישת.

היום שוגרה מעבדת החלל טיאנגונג-1 לחלל (משמעות השם בתרגום מילולי הוא "הארמון השמיימי"). המעבדה נועדה לצבירת ניסיון באחד האתגרים הקשים ביותר לביצוע במשימות חלל - היצמדות בין רכב חלל לבין תחנה במסלול. טיאנגונג-1 מתוכננת לשהות בחלל כשנתיים בלבד, במהלכן תגענה אליה שלוש מעבורות מדגם שנז'וּ המסוגלות להעלות למסלול מטען ואפילו בני אדם (הדמיון, אגב, בין השנז'ו לבין הסויוז אינו מקרי). הראשונה, שנז'ו-8, תשוגר כבר בחודש נובמבר הקרוב ללא טייקונאוטים, ותבצע ניסיון היצמדות אוטומטי. אחריה מתוכננות שתי משימות נוספות, שנז'ו-9 ושנז'ו-10, האחרונה תהיה מאויישת, וצוותה יעבור לטיאנגונג-1 לשהות קצרה.

הדמייה של רכב החלל שנז'ו (מימין) מתקרב לטיאנגונג-1 (משמאל) לקראת עגינה.

כל זאת לקראת התחלת בניית תחנת חלל במימדים מלאים. טיאנגונג-1 איננה חלק מתחנת החלל המתוכננת, אלא בעיקר הוכחת יכולת וצעד מקדים לבחינת טכנולוגיות חדשות. להלן אינפוגרפיקה שמציגה את תכנית תחנת החלל במלואה:

Credit: http://www.space.com

(לחיצה להגדלה)

סין הצהירה על כוונותיה לבניית תחנת חלל כבר בסוף שנות ה- 80, אך התוכנית סבלה מעיכובים רבים כתוצאה של חוסר הכרעה בנושא פעילות אנושית סינית בחלל. בשנים האחרונות החלה המעצמה האסייתית בפיתוח נרחב בתחומי הטיסות המאויישות, במקרים רבים בהשראת פיתוחים רוסיים.

תחנת החלל צפויה להתחיל להיבנות באמצע העשור הנוכחי ולהפוך למבצעית בתחילת העשור הבא, במקרה באותה תקופה שבה תחנת החלל הבינלאומית אמורה לסיים את פעילותה.

המשגר מדגם לונג-מארש מובל לעמדת השיגור

צריך לציין שקהילת החלל הבינלאומית מוטרדת מהאפשרות הברורה של שימושים צבאיים ביכולות שסין מפתחת. למשל, יכולת היצמדות בחלל יכולה לשמש גם לנטרול לווין השייך למדינה זרה.
עם זאת, אולי זה מה שצריך כדי שמעצמות העל האחרות יגדילו את תקציבי תכניות החלל שלהן, וכולנו נרוויח מכך.

____________________________________

זכויות לתמונות (מלבד האינפוגרפיקה): המשרד להנדסת חלל לתכניות מאויישות בסין

לקראת שנה חדשה

דברים שעשיתי השנה (לפי סדר השליפה מהזכרון שלי):

תכננתי ובניתי טרבושה, הדרכתי חוג חלל לילדים, יצרתי סרטון ויראלי מדעי בפחות מיומיים, העברתי הרצאות מוצלחות, כתבתי עשרות פוסטים, ניהלתי פרוייקט סיפורי מדע בדיוני ואף כתבתי בו בעצמי, החלפתי תפקיד בעבודה, הכרתי המון חברים חדשים, התחלתי ללמוד ציור, פיתחתי פרוייקט של טיסה למרומי האטמוספירה וביקרתי בסלון האווירי בפריז ובמוזיאון כיבוש החלל במוסקבה.

השנה שנפתחת הערב הולכת להיות שנה מעולה, ואין לה ברירה אחרת.

Image credit: ForestWander

שתהיה זו שנה של שיגורים מוצלחים, של תגליות מדהימות ושל שמיים צלולים, ושנה של אושר, הגשמה ויצירתיות מרובה לכולכם.

תכניות לסוכות כבר יש לכם?

בחוה"מ סוכות, שיוצא השנה בתאריכים 16 עד 18 באוקטובר (ימים ראשון עד שלישי) יתקיים כבכל שנה פסטיבל אייקון למדע בדיוני, פנטסיה ומשחקי תפקידים. כבכל שנה, אני מתייצב שם כדי לפגוש חברים ותיקים ולהכיר חברים חדשים השותפים לי בחיבה לעולם הספקולטיבי לסוגיו.

נושא הפסטיבל לשנת 2011

הפסטיבל יתקיים באשכול הפיס ברחוב הארבעה בתל-אביב, ובבית הספר עירוני א' שנמצא לידו (בצד של רחוב שפרינצק). גם השנה יתקיים במקביל פסטיבל נוסף לאותם נושאים ובאותו שם, אך מאחר ואני שקוע כולי בזה שייערך באשכול הפיס, להלן המלצותיי לפסטיבל זה בלבד.

למקרה שאתם לא יודעים, מדובר בארוע שנתי בנושאי מדע בדיוני ופנטסיה על כל סוגי המדיה והחוויה שלהם: ספרות, קולנוע, טלוויזיה, קומיקס, משחקי תפקידים, משחקי מחשב ועוד. הארוע מאורגן על ידי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה והעמותה למשחקי תפקידים בישראל.

לאירועים הבאים אני משלה את עצמי שאוכל להגיע:
יום ראשון 16/10
12:00 שטויות מסוכנות פאנל ספקנות, שבו יציג כל משתתף את תורתו הקלוקלת וינסה לשכנע את המשתתפים האחרים ואת הקהל בצדקת דרכו. מהיכרותי את המשתתפים צפוי דיון סוער וחריף שלא יאפשר לאיש להישאר אדיש.
15:00 תכנית החלל בתום עידן המעבורות, התחדשות או דעיכה? איך אני יכול שלא להגיע לאירוע כזה? במיוחד לאחר שאנשים נערצים כמו הדוקטורים אהרון האופטמן ועמנואל לוטם ביקשו ממני להשתתף בו? פאנל שיעסוק במצב תכנית החלל המאויישת והכיוונים האפשריים שלה בעתיד הקרוב. נעסוק גם בשאלה החשובה, האם יש בכלל מקום להשקיע בתכנית חלל מאויישת, כשמכונות יכולות לבצע את אותן הפעולות באופן איכותי ובטוח יותר. לי יהיה מאד מעניין לדבר על זה.
17:00 תהיות או לא להיות הרצאה על ההיסטוריה של הספקנות, וכשהיא מובאת על ידי ליאורה לוי, צפוי אירוע משעשע ומחכים.
20:00 ראיון עם ערפדים ארוע להשקת ספרה החדש של ורד טוכטרמן "דם כחול". פאנל מבויים בו משתתפים ערפדים מפורסמים כדי לדון בנושאים ערפדיים. תקראו את התקציר ותבינו יותר. לי מספיק שזה ארוע שמביימת רותם ברוכין כך שהאיכות והכיף מובטחים.
במקביל (לעזאזל איתם!) תתקיים ההרצאה דגל ישראל על הירח, על פרוייקט SPACE IL שבמסגרתו ינחיתו כמה חבר'ה צעירים ונחושים חללית ישראלית זעירה על הירח. אם טרם שמעתם על כך, התביישו לכם ולכו לשמוע!

יום שני 17/10
14:00 תתחדש! יש לך מחלה נכחדת הרצאה של ד"ר קרן לנדסמן, שאין לי אלא לשבח את נוכחותה הסוחפת, את יופיה המלבב ואת קולה הצלול. תבואו. יהיו זומבים.
18:00 אבוי. שני אירועים מעניינים במקביל. זה בטוח משהו נגדי! ילדים, מבוגרים ושאר יצורי פנטזיה פאנל על ספרות ילדים ונוער עם צוות שמבין עניין. צריך להיות מעניין. לחשוב מחדש על אינטליגנציה דפנה שיזף הופכת בעניין משמעות האינטליגנציה ואיך אנחנו נכשלים שוב ושוב בעצם ההגדרה שלה.
20:00 השמד עולמות מיד - שאל אותי כיצד מסמר הערב! ההרצאה שלי ובה נלמד כיצד ניתן (או לא ניתן) להשמיד את העולם. איך פעולה שרואים בכל כך הרבה סרטי מד"ב, היא הרבה יותר מורכבת (אם כי אפשרית בהחלט!) ממה שניתן לצפות.
22:00 הקרנה פעילה של ד"ר הוריבל קודם כל, אם טרם ראיתם את הסרט, אז עוד לא מאוחר. שנית, ההקרנה כוללת שחקנים חיים על הבמה עם הרבה הפתעות. שלישית, גם אני אהיה שם. לקצת. על הבמה. כדאי לכם!

יום שלישי 18/10
12:00 התחדשות ונפילה: המעגליות ההיסטורית במדע הבדיוני לפחות פעם בחיים צריך לשמוע הרצאה של ד"ר גיא בקר. עדיף יותר מפעם.
14:00 מכת השטן ועד למפלצת הספגטי המעופפת הרצאה של רועי צזנה על דתות משוגעות. במקביל תתקיים סדנת פיתוח רעיונות לכותבים, בהנחיית הסופרת יעל פורמן והמחזאית רותם ברוכין שיילחמו על הזכות לעזור לכם לשפר את הסיפורים שנתקעתם במהלך כתיבתם.
17:00 מעבר ללהט החרב המתהפכת אהוד מימון קרא בחייו ספר או שניים בז'אנר המדע הבדיוני. יש הטוענים שהוא למעשה קרא את כולם, ואף הפיק מהם תובנות למכביר. שווה לשמוע אותו מדבר.
18:00 מופע הסיום כיף קהילתי, אבל מעבר לכך אני גם מועמד לזכייה בפרס גפן לסיפור "מגע שני", אז שם אני אהיה (אתם יכולים לעזור לי לזכות, דרך אגב...) במקביל (כבר אמרתי שמתנכלים לי?) יש גם את הרצאתו של עמית בן בסט על סיפור ההצלחה ושמו אבולוציה.
20:00 שתי הרצאות ספקנות שיהיו מעניינות ללא ספק: ד"ק יוסי לוי יסביר איך לשקר בעזרת סטטיסטיקה, ויובל אלחנתי ירצה על אבולוציה למארקית והרלוונטיות שלה היום. ובמקביל (אוף! הפעם זה עובר כל גבול!) הקרנה פעילה נוספת של ד"ר הוריבל.

בטוח שפיספסתי כמה אירועים שווים נוספים בתוך כל האטרקציות, ואלו הם רק האירועים הרשמיים. חלק חשוב מהפסטיבל הוא הכינוס של המון אנשים בעלי דמיון מפותח שמעיזים לחלום על עולמות שונים משלנו, כאלו שלעולם לא יהיו מציאותיים, וכאלו שהעולם שלנו הופך דומה להם מדי יום. ואם אתם מגיעים, כתוּב לכם היכן אפשר למצוא אותי. בואו להגיד שלום!


קישורים נוספים:
אתר הכנס
התוכניה המלאה
ההמלצות של קרן

חדשות מערכת השמש - ספטמבר 2011

אחרי שפרסמתי את סקירת משימות המחקר של מערכת השמש, אפשר להתקדם לעדכון ראשון. מה הולך לקרות החודש ומה התחדש מהדיווח האחרון. להזכירכם, מדובר רק במשימות לחקר גופים במערכת השמש, למעט חקר כדור הארץ והשמש. משימות לחקר גופים ותופעות מחוץ למערכת השמש לא מופיעות כאן.

החודש התחיל בשיגור מרהיב של זוג החלליות גרֵייל לירח ב- 10 בספטמבר. הגשושה קאסיני תבצע החודש מעברים קרובים מעל הירחים טיטאן, היפריון ופאליני הסובבים את שבתאי, והרכב הרובוטי אופורטיוניטי הגיע לאחר מסע ממושך לשולי מכתש אודיסיאה במאדים, ושולח משם מחווה לזכר עשור לאירועי ה- 11 בספטמבר.

לחץ/לחצי להגדלה
Credit: Olaf Frohn

פירוט המשימות לאחר הקיפול.

משחקי כבידה

אני מתנצל מראש על הפוסט הקצר, נגמר לי הזמן להיום...

מחר (למעשה זה כבר היום), יום חמישי ה- 8 בספטמבר, תשוגר משימת גרייל (GRAIL) לירח. הנה פוסט שכבר כתבתי על כך.

השיגור יתרחש בשעה 15:37 שעון ישראל, או (אם תהיה סיבה להתעכב) בשעה 16:16. [עדכון: בגלל רוחות חזקות בפלורידה, נדחה השיגור למחר 9/9/2011 בשעה 15:33 ליום שבת 10/9/2011 בשעה 15:29.]

Credit: NASA

גרייל היא משימה לשתי חלליות זהות (למעשה תמונת-ראי אחת לשניה), שבאמצעות תקשורת הדדית תוכלנה למפות את שדה הכבידה של הירח.

הכניסה למסלול סביב הירח צפוי בינואר 2012 ותחילת המיפוי מתוכנן למרץ 2012.

אתם עשויים לתהות מדוע נדרשים כמעט שלושה חודשים להגיע לירח, בזמן שבתכנית אפולו, למשל, הגיעו לירח תוך שלושה ימים. ההסבר הוא פשוט - בתכנית אפולו היו אנשים שהיה צריך לשמור בחיים, ולכן הזמן היה גורם חשוב מאד. במשימות רובוטיות יותר חשוב להוזיל את מחיר הפרוייקט, ואחד העקרונות החשובים בעולם התעופה כולו הוא להקטין את המשקל כמה שרק ניתן, כי זה מאמץ יקר מאד להעלות דברים למעלה.

לכן, כדי לחסוך בדלק שהחללית צריכה לקחת עימה, שולחים אותה במסלול "חסכוני בדלק", שהמשמעות שלו היא תמיד משך זמן ארוך. במשימת גרייל שולחים את החלליות לכיוון השמש. במרחק של כמעט 1.5 מיליון קילומטר מכדור הארץ מבצעים תמרון קטן שיגרום להן לחזור לכיווננו, ובתזמון מתאים כדי שכבידת הירח תלכוד אותן.

לקריאה נוספת (קבצי PDF):

ערכה לתקשורת של NASA

ערכה לתקשורת על השיגור ומשגר הדלתא-2

לצפיה בשידור חי של השיגור:

אתר חדשות החלל Spaceflight Now

ערוץ JPL

ועוד משהו חשוב - זוהי אחת המשימות הבודדות, אולי השניה בלבד, שבה מכהנת אשה בתפקיד החוקר הראשי שמנהל את כל הצוות המדעי של התכנית. שמה ד"ר מריה זובר מ- MIT.
אני מקווה שאספיק לראות את היום שבו פרט מידע כזה יהיה טריוויאלי וחסר ייחודיות.

[עדכון 10/9 21:25 - השיגור התקיים בסופו של דבר בשעה 16:08, לאחר דחייה קצרה בגלל רוח חזקה. החלליות הופרדו מהמשגר בצורה תקינה ופרשו את הכנפיים הסולריות שלהן. כעת הן בדרך לירח: GRAIL-A תגיע למסלול הירח ב- 31/12/2011, ואחותה GRAIL-B ב- 1/1/2012]

לקסם הבא שלי אני אזדקק לקפסולת סויוז

תקלה בשחקים
ב- 24 באוגוסט שוגר טיל מדגם סויוז מבסיס החלל בבאיקונור, קזחסטן. בראש הטיל שכנה חללית פרוגרס, חללית בלתי מאויישת שנשאה קרוב לשלוש טונות של ציוד לתחנת החלל (דלק, מים, מזון, כלי עבודה, חלקי חילוף וכדומה).
כשש דקות מאוחר יותר הופרד השלב השני של הטיל, והשלב השלישי הפעיל את מנועו. לפתע, מסיבה שעדיין לא לגמרי מובנת, כבה המנוע. לא ניתן היה למנוע את ההתרסקות אי שם בהרים המיוערים בצפיפות של אזור צ'וּיסק שבמערב סיביר.

פרוגרס-M

בינתיים בחלל
בתחנת החלל הבינלאומית שוהים היום שישה אסטרונאוטים. אובדן האספקה לא יפריע להם, כי יש שם אספקה מספקת לחודשים רבים נוספים. הבעיה היא שאם לא יחליפו אותם עד נובמבר, הם יאלצו לנטוש את תחנת החלל לראשונה מזה יותר מעשור.

תחנת החלל הבינלאומית

קפצתי קצת קדימה אז אני אשלים קודם את החורים.

בינתיים על הקרקע
בעולם התעופה התפתח נוהל שלאחר התרסקות או תקלה חמורה מקרקעים את כל כלי הטיס מאותה הסידרה של הכלי שכשל. יש חובה להבין בדיוק מה גרם לתקלה לפני שמסכנים טיסה נוספת (מאויישת או לא. טיסות הן דבר יקר מאד).
הפרוגרס היא גירסת המשא של החללית המאויישת סויוז, שהיא כרגע החללית היחידה שמסוגלת להטיס בני אדם לחלל, והמשגר שלה כאמור, מקורקע. מתחילים לראות את הבעיה?

ושוב בחלל
נמשיך. בתחנת החלל עוגנות עכשיו שתי קפסולות סויוז, שנועדו להחזרת האנשים לכדור הארץ, שלושה בכל אחת. כלל הבטיחות הראשי הוא שאסור שיהיו בתחנת החלל אנשים שאין דרך להחזיר אותם בשלום ובבטחה. בעוד שבוע אמורים שלושה מהם לחזור באחת הקפסולות, וצוות חדש אמור להיות משוגר ב- 22 בספטמבר ולעגון במקום הקפסולה שירדה לארץ, שיגור שהסיכויים שיאושר קלושים לאור ההתרסקות. שלושת האסטרונאוטים "הותיקים יותר" אמורים לחזור בנובמבר בקפסולה השניה.

קפסולת סויוז עוגנת בתחנת החלל

"אז מה?" תשאלו, "אז שיישארו יותר זמן בחלל!"

(במבטא סקוטי) "אִיטְס נוֹ יוּז, קפטן"
לא ניתן לדחות את חזרת האסטרונאוטים לכדור הארץ כי... (הפסקה דרמטית)...לקפסולות הסויוז יש אורך חיים מוגבל בחלל! המנועים של הסויוז מתנוונים בחשיפה לחלל ואורך החיים שלהם הוא כ- 200 ימים, ולאחריו לא ניתן לסמוך עליהם שייפעלו. כאמור, אסור להשאיר צוות ללא אמצעי חילוץ, ולכן לפני תפוגת הקפסולה חייבים להחזיר אותה כשהיא נושאת שלושה נוסעים. אי אפשר גם למתוח את מועד החזרה עד ליום ה- 200 מסיבה מוזרה אף יותר - חלון השיבה לכדור הארץ מוגבל! בעונה זו של השנה יש תקופות של מעל חודש שבהן, בגלל מסלול תחנת החלל, נחיתה אפשרית רק בשעות החשיכה, דבר שיקשה על פעולות החילוץ וההצלה ולכן יסכן את האסטרונאוטים החוזרים. אני מניח שאפשרות זו נשמרת לשעת חירום בלבד.
לכן שלושה אסטרונאוטים חייבים לעזוב החודש, והשלושה האחרים חייבים לעזוב עד סוף נובמבר, גם אם לא יחליפו אותם.

נכון שבטיחות האנשים היא הערך החשוב ביותר, אבל נטישת תחנת החלל פירושה שלראשונה מזה עשור ויותר יישבר רצף הנוכחות האנושית בחלל, וזה פשוט עצוב ביותר.
תחנת החלל, אגב, תסתדר תקופה מסויימת ללא צוות ובאמצעות שליטה מרחוק.

ובנימה אופטימית זו
בינתיים, ובתקווה שהתקלה תתברר ותתוקן במהרה, לפנינו מספר ימים שבהם נוכל לראות את תחנת החלל הבינלאומית משייטת בשמי הערב של ישראל. אין צורך בשום אמצעי מלבד עיניים. היא תראה כמו הכוכב הכי בהיר בשמיים ותנוע באיטיות ובקצב קבוע.
בשישי בערב, 2/6 בשעה 20:17 שעון ישראל מכיוון צפון-מערב, ותחלוף קצת מעל כוכב הצפון. קצת לאחר מכן היא תעלם בתוך צל כדור הארץ.

בשבת, קצת לפני הפגנת המיליון, תוכלו לראות נקודת אור של תקווה בשעה 19:19 בערך באותו מסלול, ופעם נוספת בשעה 20:55, הפעם ממערב לכיוון דרום, ותעלם קצת לפני שתגיע לירח.
זמנים ומפות מדוייקים בקישור הזה. תוכלו לשנות את המיקום לכל עיר בארץ כדי לקבל נתונים התואמים למיקומכם.


__________________________
קרדיט לצילומים: NASA